אשה ושמה קטורה. בגימטריא זו היא הגר (ה)מצרית. רבינו אפרים ז"ל בפירוש כ"י: ותלד לו את זמרן וכו'. ימים רבים הוקשה לי לפי מה שאמרו רז"ל שהסיגים שהיו באאע"ה מכח תרח ואמתלאי הלכו להגר ונשאר זך ונקי ואז הוליד את יצחק נקי ובר וקדוש. אם כן אחר כל זה איך הוליד כל אלה מקטורה ועמ"ש בזה קצת בפתח עינים בסנהדרין על דף צ"א. ואחר זמן מצאתי בספר לקוטי תורה הגדול לגורי האר"י זצ"ל כ"י שעמד בחקירה זו ותירץ דבני קטורה הם גבורות מפני שעתידין להיות לישראל עבדים לעתיד לבא עכ"ל והם מפלאות תמים דעים: ימי שני חיי. ס"ת ג' יודין שם של ברכת כהנים לפי שא"ל הקב"ה ואתה תבא אל אבותיך בשלום לכך רמז בסוף ימיו שם של יברכך שמסיים בשלום ושמו של הקב"ה נקרא שלום ואמרו בעלי הסוד שלום גימטריא הוי"ה שמי. רבינו אפרים ז"ל ועד"ה מה טוב ומה נעים כי שלום גימטריא הוי"ה שמי בסוד ויעש דוד שם ויוד על שם המחשבה כמ"ש בזהר הקדוש אחותי בת אבי וכו': ואלה תולדות יצחק בן אברהם. מה כתיב למעלה בישמעאל על פני כל אחיו נפל אפשר במ"ש גורי האר"י זצ"ל דגרים באים מעשו ולא מישמעאל וז"ש נפל דאין גר בא ממנו. אך ואלה תולדות יעקב ועשו דגם מעשו באים גרים. ותולדות חסר כי הם מיעוטא דמיעוטא: אברהם הוליד את יצחק. פירש"י לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה וכו' מה עשה הקב"ה צר קלסתר של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק וז"ש כאן יצחק בן אברהם שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק עכ"ל ומקשים דהממזר דומה לצורת הבעל דהאשה יראה וחושבת בבעלה. ומתרצים דהיינו דוקא בנואף דעלמא אבל כשהמלך הוא הנואף האשה אינה מתפחדת ואינה מהרהרת בבעלה. ועוד מתרצים דיצחק כשנולד לא היה דומה לאברהם ואחר שנולד שהיו אומרים מאבימלך אחר כך צר קלסתר עכ"ד. ולתירוץ שני קשה דאמאי הוצרך לשנות קלסתר פניו שידמה לאברהם והלא מה שאינו דומה לאברהם תסגי דאם היה ממזר היה דומה לאברהם. ומוכרח לצרף תירוץ ראשון דהנואף היה מלך ויאמרו דלכך לא נדמה לאביו ולכן הוצרך לשנות אח"כ. וזה מדוקדק בדברי רש"י ז"ל שהיו אומרים מאבימלך נתעברה שרה כלומר ולהיותו מלך אינו דומה לכך אח"כ צר קלסתר. ואפשר לפרש הכתוב באופן זה ואלה תולדות יצחק בן אברהם. ואחר שהיה בעולם יצחק הוסיף אברהם הוליד את יצחק את ריבה זיו קלסתר פניו דומה לו. וזה רמז רבינו בעל הטורים הוליד גימטריא דומה דאח"כ נעשה דומה לו. ורז"ל במדרש תנחומא לא נברא העולם אלא בשביל יצחק וכו' ע"ש ואפשר לומר במ"ש רז"ל בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית. ובשביל יצחק ניצולו ישראל ממצרים שנקרא ישחק ונתרצה שיקרא יצחק. וגם היה מתפלל בפי החירות על ישראל גם נחמו נחמו גימטריא יצחק ולעת"ל יליץ טוב על ישראל כמשז"ל ע"פ כי אתה אבינו וכל אלו הקדמות מרז"ל כמ"ש במ"א ונמצא דבשביל יצחק נתקיימו ישראל וא"ש שלא נברא העולם אלא בשביל יצחק שבזכותו נתקיימו ישראל וזה רמז הפסוק ואלה תולדות רוצה לומר אלה תולדות השמים והארץ יצחק דבעבור יצחק נברא העולם ובהא א"ש מ"ש דורשי רשומות בהבראם בבר מאה דהיינו יצחק דנולד כשהיה אאע"ה בר מאה דבשביל יצחק נברא העולם כמדובר: ויעתר לו ה'. פירש"י לו ולא לה לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק וכו' לפיכך לו ולא לה עכ"ל כאשר ירדוף הקורא יסבו"ר ולא ידע אמאי אצטריך רש"י לומר לפיכך לו ולא לה ואני בעניי כתבתי בזה על פנ"י ועל שפ"ת הנח"ל. איכו השתא אמינא מילתא כמ"ש הר"ן ז"ל הובא בעין יעקב פ"ק דיומא דיש הפרש בין תיבת לו לתיבת אליו דתיבת לו אף שהוא יחוד הוי"ו נחה ואינה נרגשת אך תיבת אליו הוא יחוד יותר עצמי דהוי"ו נרגשת ומורה יחוד פרטי יותר מתיבת לו עש"ב ואפשר דז"ש רש"י ז"ל לו ולא לה דתיבת לו הוא יחוד ומיעוט וצריך לדרוש לו ולא לה. אמנם מה שמיעט רבקה אינו מצד עצמותה דצדקת היא אלא לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק. וכי תימא מאן לימא לן דאינו מיעוט לגמרי לרבקה מצד עצמה שאינה ראויה להתקבל תפלתה לכך סיים רש"י ז"ל ואמר לפיכך לו ולא לה כלומר דאי הוי מיעוט גמור הול"ל ויעתר אליו ה' דאליו היה יחוד פרטי ועצמי. והשתא דכתיב לו שאינו יחוד עצמי אני אומר שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לפיכך לו ולא אליו: ותהר רבקה אשתו. יש לדקדק דהול"ל ותהר אשתו כמ"ש לנכח אשתו. ויש מי שפירש דהחידוש הוא שלא שינה שמה כמו שרה דהיה שמה שרי ואח"כ נקראת שרה דבשלמא יצחק לא נשתנה שמו לפי שה' אמר וקראת שמו יצחק וכמו שאמרו בירושלמי. אך רבקה היה לו לשנות שמה. והיינו רבותא דהגם שלא נשתנה שמה נתקבלה תפלתו ותהר רבקה בשמה בלי שינוי והנה היא הרה: ותאמר אם כן למה זה אנכי. פירשו כת הקודמין דחשבה רבקה דאברהם אע"ה דהיה לו איזה סיגים מאב ואם הוצרך ליקח שפחה ולהוליד ישמעאל. ואח"כ הוליד משרה יצחק קדוש מרחם ולהכי לא נשא יצחק שפחה דאין בו פסולת. ועתה כשראתה שחיה רעה שרוי בתוך מעיה וכשעובר על פתח ע"ז מפרכס לצאת וז"ש ויתרוצצו הבנים. ותאמר אם כן שהיה פסולת ביצחק למה זה אנכי ולא לקח שפחה הי"ל ליקח שפחה להפריד הסיגים כמו שעשה אברהם בהגר עכ"ד ואני הדל נ"ל לסיים הכתוב וגם ליישב מ"ש רז"ל שני גוים בבטנך אלו אנטונינוס ורבי ויש לדקדק מ"ש דנקט הני והלא כל חמדת ישראל יצא מרבקה. אמנם כתבו גורי האר"י ז"ל דמישמעאל אינם באים גרים ומעשו באים גרים זהת"ד בקצור נמרץ ואפשר דלהיות עשו במעיה של רבקה אהניא ליה שיצאו גרים ממנו משא"כ ישמעאל שהיה בהגר וז"ש שני גוים בבטנך אלו אנטונינוס שהיה טוב שבעשו ונתגייר ורבי יעקב אע"ה והכונה הלא יש יתרון גדול במה שעשו בבטנך שיבואו גרים מעשו והראיה אנטונינוס ובמ"א כתבתי באורך בס"ד. והנה פירשו למה ז"ה גימטריא י"ב שהיה לה להוליד י"ב שבטים ולא רצתה מרוב צערה עכ"ד. ואפשר דז"ש שני גוים בבטנך גיים כתיב כמשז"ל ולדרכנו אפשר דכלפי שאמרה למה ז"ה אנכי שאינה רוצה להוליד י"ב רמזו לה דעשו שחת רחמיו ובצאתו יחתוך מתרין שלה שלא תתעבר כמשז"ל וז"ש גיים בבטנך לשון חיתוך כמו גיים גיד הנשה ועיין בערוך: והנה תומים בבטנה. כי הבינה שני גוים בשני עיבורים. עתה ראתה דבר חדש שהיו תאומים ולא אמר תאומים לכבוד יעקב ולא זיווגו עם עשו. וכמו שפירש רש"י ז"ל שלא נכתב תאומים ללמד שאחד דוקא צדיק. ועוד פירש רש"י ז"ל ויקרא שמו יעקב הקב"ה. ובזה אפשר לתת טעם דאף אח"כ שנקרא ישראל עדיין נשאר לו שם יעקב ונקרא לפעמים יעקב ולפעמים ישראל ואינו כמו אברהם דאינו נקרא עוד אברם והקורא אברם עובר בעשה וכו'. דהכא הקב"ה קרא שמו יעקב ולכן נשאר לו שם יעקב. מעין דוגמא למ"ש בירושלמי סוף פ"ק דברכות למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב. ושמו של יצחק לא נשתנה דהקב"ה קראו יצחק ע"ש והירושלמי לא ס"ל כמו שפירש"י והוא מרז"ל דהקב"ה קראו יעקב כמ"ש מהר"ר אליהו ז"ל בפירושו ולפי המדרש דהקב"ה קראו יעקב אפשר דמשו"ה לא נעקר שם יעקב כמו אברם. א"נ אפשר במ"ש בזהר הקדוש דף קמ"ה דיעקב רומז למלכות ע"ש ובהגה"ה בדפוס ליוורנו ולכך לא נעקר שם יעקב. א"נ דשם יעקב מורה על שהותרו לו רחל ולאה דרחל רמז למלכות ורמוז ביוד מיעקב שהיא ספירה עשירית. עקב רומז ללאה בסוד עקב ענוה כמו שפירש רבינו האריז"ל ולכך לא נעקר שם יעקב ובדרושים הארכתי לרמוז בכמה כתובים בהקדמות אלו א"נ כמ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל כי יעקב ישראל הם שני נשמות עליונות ונשמת יעקב נשארה אף אחר פטירתו ומשו"ה נשאר שם יעקב ודו"ק כי קצרתי מאד.ויצא הראשון. אף כי בבכורה אין צד מכירה עם כל זה יעקב הוא היה ראשון ליצירה וליציאה גם כן דוגמת פרץ וזרח שהוציא ידו הראשון זרח ויהי כמשיב ידו יצא פרץ ואח"כ יצא אחיו זרח. כן פה כי הוא הלשון עצמו ואחרי כן שם וכאן וא"כ ליצירה וליציאה היה יעקב קודם רק שעשו לאדמימותו וזריזותו יצא ראשון ואחר כך אחיו אף כי היה רוצה לצאת קודם וזהו מכרה כיום שיצאת שנראה שקדמת ראשון כי לאמת לא כן וזהו וימכור את בכורתו ליעקב כלומר בכורת יעקב ליעקב ע"ד מימינו בכסף שתינו. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירושו כ"י. ויש להשיב על דברי הרב ז"ל: ורבקה אוהבת את יעקב. פירוש כי היא היתה חוה ויעקב אדה"ר ועשו היה הנחש שהטעה אותה וכמ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל. והבאתיו בספרי הקטן ראש דוד. ואפשר לרמוז ורבקה אהבת את יעקב אהב"ת ר"ת אדם הראשון בעלה תחילה נמשך לזה יומתק מ"ש הרב רבינו יעקב בעל הטורים ז"ל בפרפראותיו הלעיטני נא מן ר"ת המן כי גם הוא נמכר למרדכי על פת לחם כמשז"ל ומרדכי נצוץ יעקב אע"ה והמן הוא הנחש כמ"ש גורי האר"י זצ"ל. וכאשר אני בעניי הארכתי בדרושים בס"ד. ורבקה לא שנאה עשו כי עתידים גרים לצאת ממנו וכמו שא"ל ה' שני גוים אנטונינוס ורבי שהטוב שבעשו יתוקן באנטונינוס ויבואו כמה גרים מעשו כמש"ל בס"ד:
